Google Scholar
Google Scholar
הקולקטיב #229 יום חמישי, 2 בדצמבר 2004
גוגל סקולר אולי לא יראה למשתמש מן השורה כמו משהו מרגש, אבל זאת מאחר והמנוע מיועד לצד מאוד ספציפי של עבודת מחקר אקדמית, שמהותו לא "חיפוש חומר באינטרנט" כמו שאנחנו מכירים אותו. כאשר עובדים על מחקר בשלב של תזה לתואר שני והלאה, כל פעם שנתקלים ברעיון חדש צריך לבדוק את המאמרים/ספרים המרכזיים שנכתבו עליו, ואת המקורות המרכזיים שהוא מסתמך עליהם. זה שלב מאוד סזיפי, אבל חשוב, בביסוס ופיתוח כל עבודת מחקר אקדמית. מטרתו, כשעושים אותו כמו שצריך, היא לא "כיסוי תחת" לכותב, אלא כדי לא נסות "להמציא את הגלגל מחדש" ולקדם באמת את תחום המחקר. בתוך השלב הזה גלומה עבודה עוד יותר סזיפית, שגוגל עושים בה מהפיכה בהציגם את הכלי הזה. מדובר בצורך לעבור על רשימות ביבליוגרפיות בנות עשרות (לפעמים מאות) פריטים, לאתר מתוכן פריטים מרכזיים, ואז לבדוק את הרשימות שלהם, ובסופו של דבר בעזרת שילוב בין "מיפוי רשת ההפניות" וקריאת המאמרים (המרכיב השני לוקח יותר זמן בסופו של דבר, אבל הראשון הכי מעיק וטכני), להבין מה מרכזי יותר ומה פחות. מרבית המאמרים המרכזיים זמינים בספריות האוניברסיטאות - בכתבי עת, אסופות וספרים, אבל החיפוש בתוך הרשימות ומיפוי הרשת הוא פשוט סיוט. ייעול וההאצה של מחקר אקדמי רציני חשוב גם לאבולוציה של הרשת, וגוגל הוסיף כאן חתיכת תרומה, ותרומה שהמודל העסקי שלה הרבה פחות מכניס משל מיזמים אחרים שלו. מה שגוגל סקולר עושה, זה לא משהו שאפשר להשיג בחיפוש רגיל ברשת. בחיפוש רגיל, בו דירוג התוצאות מושפע מכמות הלינקים אל התוצאה, יש עדיפות למקורות פופולריים וחופשיים, וטקסטים אקדמיים נוטים להידחק על עמודי התוצאות התלת ספרתיים ואילך. גוגל סקולר מבודד אותם, אבל מטרתו לא להביא את המידע עצמו, אלא למפות את המקורות. רק כערך מוסף, אם במקרה חלק מהרשומות גם זמינות ברשת באופן חופשי - הוא יציג אותן, וכמו כן חלק מהאתרים בתשלום שהוא מפנה אליהם, הם אתרים שאם אתה ב-IP אקדמי אתה נכנס אליהם חופשי. אבל גם אם אין את החומר ברשת, יש לנו כאן מצב מעניין בו מנוע חיפוש באינטרנט ממפה מידע שנמצא בעולם החיצוני. זה דבר שהוא שימושי מאוד, וימשיך להיות שימושי כל עוד אנחנו (מה לעשות) לא חיים בעולם שכל התוכן בו חופשי וחינמי (ויש לקוות שלפחות רב החומר האקדמי בעולם יהיה כזה בשלב מסוים, בלאו הכי לא מזה האוניברסיטאות עושות כסף). המנוע של גוגל, כשלעצמו, לא מחזק את המגמה למנוע מהציבור את החומר הזה. להיפך – הוא מעמיד לרשות הציבור הרחב משהו שעד היום היה קיים כשירות אקסקלוסיבי לחוקרים בספריות האוניברסיטאיות, על גבי מאגרים יקרים מעל גבי סידירומים (או ברשת בגישה מוגבלת). לחוקרים מקצועיים, יש כאן גם מנגנון מעקב מרשים אחרי התייחסויות למה שהם כתבו. יש כאן משהו שהוא כמו "טראקבאק" של העולם האקדמי, בו עד היום מרבית ההתייחסויות/ביקורות לא נודעות בכלל לכותב המאמר, בלי קשר לאיכותן. ולבסוף - יש כאן מינוף חסר תקדים גם של הפרסומים הפחות ידועים, שאולי מחביאים פנינים, על ידי מיפוי ההפניות הדו-כיווני. נכון, כמו שחלק מההתייחסויות לעלייה מעירות, אין ספק שכדאי שכל החוקרים באשר הם יבינו כבר שלאחר פרסום ראשוני בכתב עת, בו הרעיון מיוחס לשמם והם מגנים על עצמם בעצם הפרסום מפלגיאטים ואפיגונים למיניהם, שחרור הטקסט לרשות הכלל ולגישה חופשית תעשה יותר טוב לכולם. כולל לקריירה האקדמית שלהם. בלאו הכי על פרסום מאמר אקדמי מקבלים פרוטות, יחסית לזמן המושקע. הרב המוחץ של האקדמאים לא מתפרנסים מכתיבה ופרסום של מאמרים, ואפילו לא ספרים (אלא אם הם מנסים לכתוב משהו פופולרי מהצד), וגם האוניברסיטאות לא. מצד שני - יותר ויותר מי שחוסם זה לא האקדמאים עצמם, אלה גופים שמחזיקים בזכויות הפרסום של המאמרים שלהם. קצת מזכיר את תעשיית המוזיקה… מידע שימושי על גוגל סקולר וכמה מההבדלים החשובים בינו ובין המנוע הרגיל בכתבה הבאה .
posted by צביקה שורצמן @ 7:42 AM
0 comments
